בין ישראל לאוסטריה קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, אך לאורך השנים הם עברו עליות ומורדות משמעותיות. היחסים כוננו רשמית עם ההכרה דה פקטו ב-1949 והועלו לרמת שגרירות ב-1959, ובמהלך המלחמה הקרה שימשה אוסטריה כתחנת מעבר חשובה ליהודים שברחו מברית המועצות. המשבר הגדול הראשון התרחש עם בחירתו של קורט ולדהיים לנשיאות ב-1986, בעקבות עברו הנאצי, שהוביל לקרע בדעת הקהל ואף לקריעת דגל אוסטריה בכנסת. משבר נוסף אירע בפברואר 2000, כאשר מפלגת החירות של יורג היידר הצטרפה לממשלה, וישראל החזירה את שגרירה, עד לחידוש היחסים ב-2003. גם בתקופת ברונו קרייסקי (1970–1983) היו היחסים מורכבים, שכן הוא נקט עמדות פרו-ערביות אך סייע לעליית יהודים, ואף נכנע למחבלים בפרשת שנאו ב-1973. בשנים האחרונות נרשמו תקריות דיפלומטיות נוספות, כמו התבטאויות נגד ליברמן ב-2012 ונסיגת חיילים אוסטרים מהגולן ב-2013, אך הביקורים הרשמיים, כמו זה של נשיאת הפרלמנט ב-2016, מעידים על המשך הדיאלוג.