טיל נגד ספינות הוא נשק מונחה המיועד לפגוע ביעילות בכלי שיט על-מימיים, טס בגובה נמוך ומצויד במערכת הנחיה פנימית, וניתן לשיגור מספינות, צוללות, מטוסים או סוללות חוף. הפיתוח החל במלחמת העולם השנייה (כמו פצצת ה-Fritz X הגרמנית), אך פריצת הדרך המשמעותית הייתה טיל ה-סטיקס הסובייטי, שהטביע את המשחתת הישראלית אח"י אילת ב-21 באוקטובר 1967. במלחמת יום הכיפורים (1973) התחולל קרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה, שבו הטביע חיל הים הישראלי ספינות סוריות ומצריות באמצעות טילי "גבריאל" תוך שיבוש טילי הסטיקס באמצעי הטעייה אלקטרוניים. בעימותים מודרניים, טילים אלו הוכיחו עצמם כקטלניים: הם הטביעו את המשחתת הבריטית שפילד (אקסוסט, 1982), פגעו באח"י חנית (C-802, 2006), והטביעו את הסיירת הרוסית מוסקבה באמצעות טיל נפטון אוקראיני (2022). דוגמאות בולטות נוספות כוללות את הרפון האמריקאי, הטומהוק בגרסתו הימית, האקסוסט הצרפתי, וה-C-802 הסיני, המדגימים את חשיבותם האסטרטגית של טילים אלו בלוחמה הימית המודרנית.