ראש ממשלה הוא הדמות הבכירה ברשות המבצעת, ובשיטת ממשל פרלמנטרית (כמו שיטת וסטמינסטר הבריטית) הוא עומד בראש הממשלה הנבחרת, בעוד ראש המדינה (מלך או נשיא) ממלא תפקיד טקסי בעיקר. התפקיד התפתח בממלכה המאוחדת, החל מיועצי המלכים בימי הביניים, ועד לרוברט וולפול שכיהן כראש הממשלה בפועל הראשון בשנת 1721, ולאחר מכן התגבש עם ויליאם פיט הבן ועוגן רשמית בחוק רק בשנת 1905. המודל הבריטי אומץ במדינות רבות, וכיום קיים תפקיד זה במונרכיות (בריטניה, קנדה), ברפובליקות (ישראל, גרמניה) וברפובליקות נשיאותיות-למחצה (צרפת, רוסיה), אך הוא אינו קיים כלל במשטרים נשיאותיים מלאים כמו ארצות הברית. לעיתים קרובות ראשי ממשלה מכהנים גם בתפקידים נוספים, למשל כמה מראשי ממשלת ישראל (כמו דוד בן-גוריון ובנימין נתניהו) כיהנו במקביל כשרי הביטחון. נקודת ציון היסטורית חשובה היא בחירתה של סירימאבו בנדרנאיקה מסרי לנקה לראש ממשלה בשנת 1960, והיא האישה הראשונה בעולם שנבחרה לתפקיד זה. למעשה, למרות ההבדלים בין השיטות, ראש הממשלה הפך לדמות החזקה והמשפיעה ביותר בפועל ברוב הדמוקרטיות המודרניות, האחראית על עיצוב מדיניות הפנים והחוץ.