אשר שמעון מזרחי (1890–1967) היה המוזיקאי, הטנור והפייטן-חזן הבולט ביותר של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, שחיבר והלחין כ-600 שירים בעברית, ערבית ולאדינו, בהם פיוטים ידועים כמו "אל חביבי" ו"נגילה הללויה". יליד הרובע היהודי בירושלים, נמלט לתוניסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכששב לארץ ישראל ב-1919, החל לפעול בירושלים, אך בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) חזר שוב לתוניסיה. בתוניסיה זכה להכרה עצומה בקרב האוכלוסייה היהודית והמוסלמית כאחד, קיבל אות הוקרה חשוב ("נישן איפטיכר") מהביי המקומי, והשפיע עמוקות על המוזיקה הערבית-תוניסאית. הוא לימד והנחה אמנים גדולים, בהם הזמרת חביבה מסיקה והפייטן רבי דוד ריאחי, ואף הוציא לאור ב-1946 את ספר הפיוטים "מעדני מלך". בשנות ה-50 חיבר שיר לכבוד נשיא תוניסיה בורגיבה, ולבסוף שב לירושלים ביולי 1967, שם נפטר באוקטובר אותה שנה, והותיר מורשת מוזיקלית ופיוטית עצומה.