הנפקה היא פעולה פיננסית מרכזית בבורסה לניירות ערך, המשמשת חברות לגיוס הון על ידי הצעת ניירות ערך (מניות, אג"ח, אופציות) לציבור הרחב, ובחוק הישראלי היא מוגדרת כ"הצעה לציבור". הנפקה ראשונה (IPO) הופכת חברה פרטית לחברה ציבורית, בעוד שחברות ציבוריות קיימות יכולות להנפיק ניירות ערך נוספים כדי לגוון את מקורות המימון שלהן. לפני כל הנפקה חלה חובה לפרסם תשקיף המאושר על ידי הרשות לניירות ערך, המספק גילוי נאות על החברה, סיכוניה והשימוש בתמורה – תהליך מורכב שאורך חודשים. היתרונות כוללים גיוס הון ללא עלויות ריבית (במניות), שיפור החוסן הפיננסי ומיצוב החברה, אך החסרונות כוללים עלויות דיווח גבוהות ודילול אחוזי הבעלות של בעלי המניות הקיימים. כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה, נעזרות החברות בחתמים (חברות חיתום) המרכיבים קונסורציום, מנהלים את מסע השיווק ומתחייבים לרכוש ניירות ערך שלא נמכרו, תוך קיום מכרז מוקדם למשקיעים מוסדיים. מעניין לציין כי מקור המילה "הנפקה" הוא בארמית, מהשורש נ־פ־ק שפירושו "להוציא", וממנו נגזר גם הביטוי "מאי נפקא מינה?" – "מה יוצא מזה?".