צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם מורה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ובמשפט הישראלי היא מוסדרת בחוק הירושה, תשכ"ה–1965. החוק מעניק חופש ציווי נרחב, כך שאפשר להעדיף יורש אחד, להדיר קרובים, ואף לצוות את כל הרכוש למוסד – אך תנאים פסולים מטעמי מוסר או תקנת הציבור עלולים להיפסל. קיימים ארבעה סוגי צוואות: בכתב יד, בפני רשות, בעדים, וצוואה בחו"ל, ולכל אחת דרישות פורמליות מחמירות. אדם יכול לשנות או לבטל צוואה כל עוד הוא בחיים, והצוואה האחרונה מבטלת את קודמותיה. פסיקות כמו פרשת וינשטיין (שאישרה תנאי של עלייה לישראל) הדגימו שתוקף ניתן גם לתנאים מעוררי מחלוקת, אך הגבלות נותרות בעינן.