רשלנות רפואית היא סטייה מרמת הזהירות הסבירה במתן שירותים רפואיים, הגורמת נזק למטופל – למשל רישום תרופה לא מתאימה שגורמת נזק. בישראל היא מוגדרת דרך עוולת הרשלנות הכללית בפקודת הנזיקין (סעיפים 35–36), ובתי המשפט מבחינים בין שלושה סוגים: התרשלות בטיפול עצמו, היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. לצד תביעות רשלנות, קיימות עילות נוספות כמו הפרת חובה חקוקה או חוקים ייעודיים לפיצוי נפגעי חיסון, עירוי דם וגזזת. היסטורית, הרשלנות הרפואית נזכרה כבר במשפט העברי והרומי, והתביעה הראשונה הוגשה באנגליה ב-1347. בארצות הברית, פסק הדין המכונן Pike משנת 1898 קבע עקרונות יסוד כמו חובת הרופא למיומנות סבירה, זהירות ועדכון מקצועי מתמיד. לבסוף, ביטוח אחריות מקצועית לרופאים נועד לכסות הוצאות משפטיות ופיצויים במקרים של תביעה.