ריבית היא "מחיר הזמן של הכסף" – סכום נוסף שמשלם הלווה למלווה תמורת השימוש בקרן, והיא נובעת מסיבות כמו אובדן נזילות, אינפלציה וסיכון אי-החזר. לפני הקמת הבנקים המסחריים, ההלוואות ניתנו על ידי מלווים פרטיים, ובאירופה עיסוק זה היה נפוץ בקרב יהודים ועורר התמרמרות; דתות מסוימות, כולל היהדות, אוסרות ריבית, אם כי קיים היתר הלכתי בשם "היתר עסקה". קיימים שני סוגי ריבית עיקריים: ריבית פשוטה, המחושבת כאחוז קבוע מהקרן בלבד (למשל, הלוואה של 1,000 ש"ח ל-3 שנים בריבית 6% תחזיר 1,180 ש"ח). לעומתה, ריבית דריבית מחושבת גם על הריבית שנצברה בתקופות קודמות, מה שמוביל לגידול מעריכי של ההון לאורך זמן ומשפיע משמעותית על חיסכון והשקעה לטווח ארוך. לווה שאינו יכול לספק ביטחונות נאלץ לעיתים לפנות לשוק האפור, שם הוא משלם ריבית קצוצה (גבוהה מאוד) בתנאים פחות בטוחים.