סורת אל-פג'ר (סורה 89 בקוראן) היא פרק קצר המונה 30 פסוקים, ושמה, שפירושו "השחר", נגזר מהפסוק הראשון בה. המסר המרכזי שלה הוא שעושר חומרי אינו בהכרח סימן לרצון האל, וכי האל יכול להעניק חסדים למי שירצה ולקחתם ממי שירצה, תוך הדגשה שהעונש על חטאים עשוי להתגלות בעולם הבא ולא דווקא בעולם הזה. הסורה מחולקת לשלושה חלקים: פתיחה בשבועות (פסוקים 1–4), דיון על מדידת אושר האדם לפי נכסיו (פסוקים 15–26), וקריאה למאמין להמשיך בדרך האל הן בעתות טובות והן בעתות רעות. חוקרי קוראן משערים כי היא נכתבה בתקופה שבה החלו אנשי מכה לרדוף את המוסלמים הראשונים, מה שמסביר את הדגש על סבלנות ואמונה. במסורת השיעית, יש לה מעמד מיוחד: קריאתה בעשרת הלילות הראשונים של חודש ד'ו אל-חיג'ה מביאה לסליחת חטאים, ומי שקורא אותה בתפילותיו יזכה להיות עם חוסיין בגן העדן ביום הדין.