ויגמור הול הוא אולם קונצרטים יוקרתי בלונדון, הנחשב לאחד המרכזים החשובים בעולם למוזיקה קאמרית, רסיטלים ומוזיקה ווקאלית, הודות לאקוסטיקה יוצאת הדופן שלו. האולם נבנה במקור בשם "אולם בכשטיין" על ידי חברת הפסנתרים הגרמנית ונפתח ב-1901 עם הופעה של הפסנתרן פרוצ'ו בוזוני, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא הוחרם על ידי הממשלה הבריטית, נמכר במחיר נמוך, ושונה שמו לוויגמור הול בשנת 1917. כיום מתקיימים בו כ-550 קונצרטים בשנה, לצד תוכנית חינוכית רחבת היקף, שידורים חיים ברדיו BBC 3 וחברת הקלטות עצמאית בשם "ויגמור הול לייב". לאורך השנים הופיעו בו גדולי האמנים כמו ארתור רובינשטיין ואליזבט שוורצקופף, וקשרים מיוחדים נקשרו עם המלחין בנג'מין בריטן, שיצירותיו "סרנדה לטנור" ו"שבע סונטות על מיכלאנג'לו" זכו שם לבכורה עולמית. עיצובו המרשים כולל כיפה מיוחדת שייצגה את נשמת המוזיקה, ולאחר שיפוץ נרחב ב-2004 מכיל האולם כיום 545 מושבים.