המונח גְּרָפֵמָה (grapheme) מתאר יחידת כתיבה בסיסית, ומשמעותו שונה במקצת בין תחום האורתוגרפיה, החוקר שיטות כתיבה, לבין תחום הטיפוגרפיה, העוסק בעיצוב גופנים. באורתוגרפיה, בהגדרה המצמצמת, גרפמה היא קבוצת אלוגרפים – סימנים הניתנים להחלפה בלא שינוי משמעות, כמו האותיות הרישיות והקטנות A ו-a בלטינית, או האותיות הסופיות בעברית כמו מ' ו-ם', המופיעות בתפוצה משלימה. לעומת זאת, בהגדרה המרחיבה, גרפמה היא ביטוי גרפי לפונמה (יחידת הגה), כמו הסימנים s ו-ç בצרפתית, או הצירוף "טש" והסימן "צ' " בעברית המודרנית, המסמנים את אותה פונמה. בטיפוגרפיה, הגרפמה מוגדרת כיחידת הכתב הקטנה ביותר – הכוללת אותיות, לוגוגרמות (כמו $ או %), ספרות וסימני פיסוק – ועל כל גופן לכלול גרסה מותאמת לכל גרפמה כדי לשמור על עיצוב אחיד. בנוסף, קיימים אלוגרפים בתפוצה חופשית לחלוטין, כגון בערבית שבה הצורה נבחרת לפי סגנון הכותב, לצד אלוגרפים הנקבעים לפי מיקום האות במילה, מה שמדגיש את הגמישות המרתקת במערכות הכתיבה השונות.