שלום כתב (סאלם אל-כאתִב; 1931–2025) היה משורר וסופר ישראלי יליד בגדאד, שעלה לישראל ב-1950 לאחר שפעל בצעירותו במחתרת הציונית בעיראק וחיבר שירי ערגה לציון. כבר בגיל 16 פרסם שירים בערבית, ובגיל 18 הוציא לאור בביירות את ספר הביכורים שלו, "שיירות המחסור" (1949), שסגנונו הושפע מזרם השירה הערבית-נוצרית של ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן. בישראל עבד כמחנך, ניהל בית ספר והגיע עד לתפקיד מפקח מחוזי במשרד החינוך, ובמקביל פרסם שירה ערבית ותרגומים מעברית. את המעבר לכתיבה בעברית עשה בהדרגה, וספרו העברי הראשון, "לא רש מאד", יצא לאור ב-1972, ואחריו ספרים נוספים כמו "על גדות הנהרים" ו"עת לקויי מאורות". שירתו שילבה מוטיבים מקראיים, אהבת ירושלים וזיכרון הפרהוד, לצד מחאה חברתית על אפליה עדתית בישראל וכמיהה אוניברסלית לשלום. הוא נפטר ב-6 בספטמבר 2025, בגיל 94, והותיר מורשת ספרותית עשירה בשתי השפות.