תל דן, המזוהה עם העיר המקראית דן והעיר הכנענית ליש, הוא אתר ארכאולוגי מרשים בעמק החולה, שבו התגלו ממצאים מהתקופה הנאוליתית (האלף ה-5 לפנה"ס) ועד התקופה המוסלמית. השריד המפורסם ביותר הוא שער העיר הכנעני מלבני בוץ מהמאה ה-18 לפנה"ס, הנחשב לשער הקשתות השלם הקדום ביותר בעולם – תגלית מ-1979 שהוכיחה שהקשת הייתה קיימת כבר בתקופה הכנענית, בניגוד לסברה הרווחת קודם לכן. העיר שגשגה בזכות סחר עם מסופוטמיה ועם צידון, ואף נכבשה על ידי הפרעה תחותמס השלישי במאה ה-15 לפנה"ס; בתקופת הברזל היא הפכה למרכז הפולחני הגדול ביותר שנחפר בארץ ישראל, ובו פעל המקדש שבנה ירבעם בן נבט, לצד בתי בד שהפיקו שמן זית לטקסי הפולחן. העיר נחרבה במסגרת גלות ישראל על ידי האשורים ב-733 לפנה"ס, אך הפולחן במקום המשיך גם בתקופה ההלניסטית, עד שננטשה בתקופה הרומית. החפירות באתר, שנוהלו על ידי אברהם בירן מהיברו יוניון קולג', חשפו גם קבר מיקני ובו שרידי 40 בני אדם. כיום מוגן השער הקדום בסככה מיוחדת שהוקמה ב-2001, כדי לשמרו מפגעי מזג האוויר, והאתר כולו מציע הצצה נדירה לאלפי שנים של היסטוריה.