מיזוג אוויר הוא מערכת לבקרת אקלים בחללים סגורים, המספקת נוחות לאנשים או תנאים אידיאליים לציוד. ההיסטוריה שלו החלה ב-1842 עם ג'ון גורי בפלורידה, אך פריצת הדרך הגדולה הייתה ב-1902 עם ויליס קרייר, שבנה מערכת לבית דפוס בברוקלין, וסטיוארט קרמר שטבע את המונח "מיזוג אוויר". המערכות המוקדמות השתמשו בגזים רעילים, אך ב-1928 הציג תומאס מידג'לי את גז הפריאון הבטוח יותר, שהוחלף כיום ב-R-410A בשל פגיעתו באוזון. עקרון הפעולה מתבסס על תרמודינמיקה ומשאבת חום, תוך ניצול החום הכמוס של שינוי מצב צבירה של נוזל לגז (התאיידות) כדי לספוג חום מהסביבה. המערכות משמשות לשני יישומים עיקריים: "יישום נוחות" המאפשר בנייה של בניינים רחבים וגבוהים עם אוורור מלאכותי, ו"יישום תהליך" החיוני לחדרי ניתוח, חדרים נקיים וחדרי שרתים. השימוש הביתי בהם התחיל רק בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים.