שיטת בחירות היא מכלול כללים המגדיר את תהליך ההצבעה, כולל מי רשאי להצביע, מי מורשה להתמודד וכיצד נספרים הקולות, ומשמשת במערכות פוליטיות ואף בארגונים עסקיים או ללא כוונת רווח. בין השיטות הנפוצות בעולם ניתן למנות את השיטה הרובנית, שיטת שני הסיבובים, השיטה היחסית, השיטה הדירוגית ושיטות מעורבות שמנסות לשלב את יתרונותיהן של הגישות השונות. שיטות אלו משתלבות עם מבנה המשטר, כמו משטר נשיאותי (ארה"ב), פרלמנטרי (ישראל) או מעורב (צרפת), ולעיתים מחלקות את המדינה למחוזות בחירה כדי לחזק את הקשר בין הבוחר לנבחר. במישור האקדמי, חקר השיטות קשור לתורת הבחירה החברתית, ומשפט ארו המפורסם מוכיח כי אין שיטת בחירות דירוגית "מושלמת" היכולה לייצג את כל העדפות הבוחרים באופן הוגן. לבסוף, בחירת השיטה משפיעה באופן מכריע על ייצוגיות הממשלה ויציבותה השלטונית, ולכן מהווה נושא למחלוקות פוליטיות עקרוניות.