סמי ברדוגו (נולד ב-23 בפברואר 1970) הוא סופר ישראלי, יליד מזכרת בתיה, בן להורים יוצאי מרוקו שגדל בפריפריה והתייתם מאביו בגיל 13 בלבד.

קובץ סיפוריו הראשון, "ילדה שחורה" (1999), זכה בפרס משרד המדע, ורומן "ככה אני מדברת עם הרוח" (2002) הקנה לו את פרסי ברנשטיין ויעקב שבתאי. בשיא הקריירה, ספרו "חמור" (2020) שנכתב בברלין, זכה בפרס ספיר ובפרס ברנר היוקרתיים ביותר.

מבקרים מרבים לעסוק בדואליות שבין שורשיו המזרחיים והמעמדיים לבין הצלחתו האינטלקטואלית, אולם חוקרים כמו אריאל הירשפלד מתנגדים לפוליטיקת הזהויות ומדגישים את כישרון הסיפור הווירטואוזי, ההומור המקורי והחסכוניות הסגנונית שלו. ברדוגו, שמזדהה כהומוסקסואל, לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, ולאורך שנות הקריירה שב תמיד להתגורר במושבה שבה נולד.