ירכא (בערבית: يركا) הוא יישוב דרוזי במחוז הצפון בישראל, שהוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959 ובו מתגוררים כיום כ-17,000 תושבים, שרובם המוחלט (98.5%) הם דרוזים. שורשיו ההיסטוריים מגיעים למאה ה-11 עם התפצלות הדת הדרוזית, ובמהלך מלחמת העצמאות (יולי 1948) נכנסו כוחות צה"ל לכפר ללא קרב, והוא שיתף פעולה עם מדינת ישראל מהקמתה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 חובר הכפר לכביש מודרני, לרשת החשמל והמים, מה שהוביל לזינוק באוכלוסייה ולמעבר מעבודת אדמה לתעשייה, קבלנות ומשרות ביטחון. בניהול המוניציפלי, הכפר חווה איחוד קצר עם רשות "גיי"א" (ג'וליס, יאנוח-ג'ת, אבו סנאן) ב-2003 שבוטל לאחר כשנה, אך גירעון כבד הוביל להחלפת ההנהלה ולהקמת ועדות קרואות בשנים 2007 ו-2010. בין אתריה הבולטים של ירכא נמנים קבר "א-נבי א-צדיק" (המזוהה עם חושי הארכי) והח'ילווה בסגנון לבנוני, והיום, לצד מרכזי קניות מודרניים, מתאפיין היישוב בשיעור זכאות גבוה לבגרות (87%) אך בשכר ממוצע (9,129 ש"ח) הנמוך מהממוצע הארצי.