לוחם הוא אדם המיומן בלחימה, שעיסוקו או אורח חייו כוללים הפעלת כוח נגד אחרים – במסגרת צבאית (חיילים, מיליציות, גרילה) או מחוצה לה (אבטחה, שיטור, ואף ספורט כמו איגרוף או ג'ודו). מעמדם החוקי של לוחמים מעוגן בעיקר באמנת ז'נבה השלישית (שנחתמה לאחר מלחמת העולם השנייה), המגדירה מי נחשב לוחם לגיטימי – כגון חייל בצבא סדיר, חבר במיליציה עם פיקוד מסודר, או אזרח המגן על ביתו – ומעניקה לשבויי מלחמה הגנה, תנאי כליאה הולמים וקשר עם משפחותיהם. עם זאת, מאז סוף המאה ה-20 עלתה סוגיית הלוחמים הבלתי חוקיים – חברי ארגוני טרור שאינם עומדים בקריטריונים של האמנה ואינם אזרחים תמימים, ולפי בית הדין הפלילי הבין-לאומי יש להתייחס אליהם כאל אזרחים שעברו עבירות פליליות. בצה"ל קיימת הבחנה ברורה בין לוחמים לתומכי לחימה ועורפיים, המשפיעה על שכרם ומענק השחרור, והיא כוללת זרועות כמו חיל הרגלים, השריון, חיל האוויר ושייטת 13, לצד יחידות קומנדו מובחרות כמו סיירת מטכ"ל וחטיבת העוז. המונח "לוחם" מרחיב אפוא מתפקיד צבאי מוגדר לקטגוריה משפטית מורכבת, המשקפת את השינויים בלוחמה המודרנית.