נוהל הפתיחה באש בצה"ל מגדיר שרשרת שלבים הדרגתית לפני ירי: החל מקריאות "עצור", דרך יריות אזהרה בזווית 60 מעלות, ועד ירי לעבר הרגליים או מרכז הגוף – אך זאת רק כאשר נשקפת סכנה ברורה ומיידית לחייל או לאחרים. עם זאת, במרץ 2018, בעקבות העימותים בגבול רצועת עזה, הוכנס נוהל מקל שאיפשר ירי חי לעבר מפגינים גם ללא סכנה אישית מיידית, מה שהוביל למותם של 223 פלסטינים ופציעת אלפים. בתגובה, צה"ל הסתיר מבג"ץ את קיומו של הנוהל המקל והציג נוהל ישן יותר, וכך דחה את העתירה, בעוד ש-Human Rights Watch הזהיר כי שימוש כזה בכוח עלול להוות פשע מלחמה. בדצמבר 2021 הורחבה המדיניות שוב, והותר ירי חי לעבר מיידי אבנים ובקבוקי תבערה גם לאחר היידוי. במהלך מלחמת חרבות ברזל (2023) הרחיב צה"ל עוד יותר את ההנחיות ואישר הרג של עד 20 אזרחים לכל פעיל חמאס זוטר ויותר ממאה למנהיג בכיר, מה שהוביל למותם של משפחות שלמות בהפצצות לא מדויקות.