יחסי איראן–טורקיה מאופיינים בשילוב מורכב של שותפות מסחרית רבת-עוצמה וקרבה תרבותית וגאוגרפית, לצד תקופות מתיחות פוליטית לאורך השנים. ההיסטוריה הדיפלומטית כוללת אבני דרך כמו הסכם הידידות בטהראן (1926), הסכם סעדאבאד (1937) והארגון הביטחוני CENTO (1955), אולם המהפכה האסלאמית ב-1979 שינתה את מאזן הכוחות באזור. בעוד שבסוגיית סוריה תמכה טורקיה באופוזיציה ואיראן במשטרו של אסד, דווקא משבר קטאר וההתנגדות המשותפת לעצמאות כורדית חיזקו את שיתוף הפעולה בין השתיים. בנושא הגרעין, ביקורו של ארדואן בטהראן ב-2010 נועד למנוע סנקציות, והוא אף הטיח ביקורת על ישראל בעלת הנשק הגרעיני, אך הקמת מערכת ההגנה של נאט"ו בטורקיה ב-2011 עוררה משבר אמון חריף. למרות החיכוכים, קשרי המסחר ממשיכים לשגשג, והיקף הסחר בין המדינה זינק מכ-4 מיליארד דולר ב-2005 לעומת מיליארד דולר בלבד ב-2000.