גבריאל היא סדרת טילים נגד ספינות מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, שפותחה בשנות ה-60 על בסיס טיל הקרקע-קרקע "לוז" של רפא"ל, לאחר שהועבר פיתוחו לתעשייה האווירית עקב בעיות בהנחיה אופטית. התעשייה האווירית שיפרה את הטיל באמצעות מערכת הנחיה חצי-אקטיבית ומד גובה, מה שאפשר לו לעוף בגובה נמוך מאוד מעל פני הים, דבר שהקשה על גילויו ויירוטו. הפיתוח הושלם ב-7 באפריל 1969, עת הוטבעה המשחתת אח"י חיפה בניסוי מוצלח מספינת הטילים החדשה אח"י חיפה (ס-322). במלחמת יום הכיפורים (1973) נעשה בטיל שימוש קרבי ראשון בהצלחה רבה בקרבות לטקיה, טרטוס ודמיאט; כ-50 טילים שוגרו, כמחציתם פגעו במטרה, והם הטביעו 13 ספינות אויב. במשך שלושה עשורים שימש הגבריאל כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים, היווה פריצת דרך טכנולוגית וזיכה את התעשייה האווירית בפרס ביטחון ישראל, בנוסף לפרויקט "מרקיז" שסיפק מערכות לחיל האוויר במלחמת ההתשה.