יחסי טורקיה–רוסיה הם מהיחסים הדיפלומטיים המורכבים ביותר בעולם, הנעים בין עימות למאבק על השפעה אזורית. בעוד שהאימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית נלחמו ביניהן לסירוגין במשך מאות שנים (במיוחד עד המאה ה-19), נרשמה דווקא תקופה של חימום ביחסים בשנות ה-20 של המאה ה-20, אז סיפקה ברית המועצות סיוע חיוני למוסטפא כמאל במלחמת העצמאות הטורקית, ואף שימשה מודל לתוכנית הפיתוח הכלכלית הראשונה של טורקיה בשנות ה-30. אולם יחסים אלה התקררו באופן חד לאחר מלחמת העולם השנייה, עת דרש יוסיף סטלין הקמת בסיסים סובייטיים במצרי הטורקיים, מה שהוביל את טורקיה להצטרף לנאט"ו ב-1952 ולשקע בעוינות קרה מול מוסקבה. עם קריסת ברית המועצות ב-1991, השתפרו היחסים דרמטית ושתי המדינות הפכו לשותפות סחר גדולות, בעיקר בתחום האנרגיה, לצד זרם תיירים רוסים עצום לטורקיה. המשבר החריף ביותר בעידן המודרני אירע ב-2015, כאשר חיל האוויר הטורקי הפיל מטוס קרב רוסי מסוג סוחוי Su-24, אך יחסי המנהיגים רג'פ טאיפ ארדואן וולדימיר פוטין הביאו לפיוס והשבת שיתוף הפעולה על כנו.