אחמד טיבי, פוליטיקאי ערבי-ישראלי מוסלמי ורופא במקצועו (נולד ב-1958 בטייבה), מכהן כיו"ר מפלגת תע"ל וכחבר הכנסת מאז 1999, לאחר שבעבר היה יועצו לענייני ישראל של יאסר ערפאת וסגן יושב ראש הכנסת. הקריירה הפוליטית שלו החלה בשנות ה-80, עם פגישה בלתי חוקית עם ערפאת בתוניס ב-1984, ובהמשך הוא הקים את תע"ל והתמודד ברשימות משותפות עם בל"ד, חד"ש ורע"ם, מה שהפך אותו לשחקן מרכזי בפוליטיקה הערבית בישראל. הוא ידוע בפעולות פרובוקטיביות, כמו שבירת ידו בעימות עם אריאל שרון על הר הבית וכניסתו למחנה הפליטים ג'נין בזמן מבצע חומת מגן, ובמקביל יזם בכנסת חוקים חשובים בתחומי הבריאות, רווחת בעלי חיים וסימון אזהרה על מוצרי מזון. לצד פעילותו הפרלמנטרית, טיבי עורר סערות רבות בשל ביקוריו בלבנון, לוב וקטר, שם הופיע כנציג "פלסטין" וכינה את ישראל "מדינת אפרטהייד", ואף נפגש עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ב-2008. אישיותו השנויה במחלוקת מלווה אותו לאורך כל הדרך, כשהוא מצליח לאזן בין מעמדו הפוליטי במגזר הערבי לבין התנגדות חריפה מצד ימין וסוגיות עקרוניות על גבולות השיח הפוליטי בישראל.