המזרח התיכון הוא אזור פוליטי-היסטורי בדרום-מערב אסיה, המשתרע על כ-7.3 מיליון קמ"ר ובו מתגוררים כ-490 מיליון בני אדם (נכון ל-2024), וכולל את חצי האי ערב, הלבנט, פרס ואסיה הקטנה. המונח נטבע לראשונה ב-1850 על ידי ממשלת הודו הבריטית, אך הפך לנפוץ רק לאחר שקפטן אלפרד תייר מהן השתמש בו ב-1902, ובמיוחד לאחר שהאימפריה הבריטית הקימה את "פיקוד המזרח התיכון" בקהיר ב-1939. לפני כן היה נהוג להבחין בין "המזרח הקרוב" (טורקיה והלבנט) ל"מזרח הרחוק" (סין ויפן), אך לאחר קריסת האימפריה העות'מאנית ב-1918 דעך השימוש במונח "המזרח הקרוב" והמונח "המזרח התיכון" הפך לשם נרדף לעולם הערבי. המונח ספג ביקורת על היותו אירוצנטרי, שכן הוא מגדיר את האזור ביחס לנקודת מבט בריטית-מערבית, ולכן יש גאוגרפים המעדיפים חלופות כמו "דרום-מערב אסיה" או "מערב אסיה". כיום, שלוש התרבויות המרכזיות באזור הן הערבית, הפרסית והטורקית, והדת השלטת היא האסלאם, לצד מיעוטים יהודיים, נוצריים ודרוזיים; בישראל, השוכנת בדרום-מערב האזור, נמצאת הקהילה היהודית הגדולה בעולם. הגדרת השטח המקובלת כיום כוללת את האזור שממזרח, מדרום ומצפון-מזרח לים התיכון ועד המפרץ הפרסי, ולעיתים אף כוללת את מדינות צפון אפריקה בהגדרה הרחבה.