סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק, המוזכר כבר בתלמוד הבבלי, ובו נוהגים לאכול מאכלים סמליים ("סימנים") בליל החג, תוך אמירת תפילות ובקשות. חמשת המינים המקוריים הם קרא (דלעת), רוביא (לוביה), כרתי (כרישה), סילקא (סלק) ותמרי (תמר), ובמרוצת הדורות נוספו מאכלים כמו תפוח בדבש, רימון ודגים. את המנהג הגה האמורא אביי, ובתקופת הגאונים התקבעה אמירת בקשות על כל מאכל, כמו "שייסתלקו אויבינו" או "שירבו זכויותינו". קיימת מחלוקת האם יש לאכול את הסימנים או רק להסתכל בהם, אך ההלכה נפסקה לאכילתם, למעט מנהג יהדות בבל שנמנעים מאכילת סילקא בשל חשש תולעים. כיום נהוג בעיקר בקרב יוצאי ארצות האסלאם, אך גם בקהילות אחרות, תוך שימוש בזיהויים שונים של המינים, כמו דלעת או קישוא לבן לקרא.