לגליזציה של סמים קלים: סיכום

לגליזציה של סמים קלים פירושה מתן אישור חוקי לשימוש, גידול ומכירה של חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר מוצרי קנאביס, תוך הסרת עונשים פליליים. אמנת האו"ם משנת 1988 אמנם מחייבת הפללה של ייצור ומכירה, אך משאירה מקום למדינות להחליט כיצד לטפל בצריכה אישית, ומובילה להבחנה בין לגליזציה מלאה (הסרת כל הפיקוח) לבין לגליזציה מוסדרת (המגבילה פרסום, גיל וכמות) ובין אי-הפללה (החלפת מאסר בקנסות). התומכים בלגליזציה טוענים כי היא תמנע שליטה של העולם התחתון, תאפשר פיקוח על מינון ואיכות, ותפחית נזקים בריאותיים, בעוד המתנגדים לאי-ההפללה חוששים שהיא משלבת את חסרונות האיסור ללא יתרונות הלגליזציה. דוגמאות לחומרים מוסדרים בחוק כיום כוללים קפאין, ניקוטין ואלכוהול, המשמשים מודל לאסדרה אפשרית.