אלעזר ברק (20 בדצמבר 1934 – 9 בפברואר 2008) היה תת-אלוף בצה"ל, ששימש כקצין חימוש ראשי בשנים 1973–1978, ופיקד על שיקום מערכות הנשק שנפגעו במלחמת יום הכיפורים ועל פיתוח טנק המרכבה. הוא נולד בווילנה, עלה ארצה בגיל שלושה חודשים, ולאחר לימודי הנדסה בטכניון ודוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שב לתפקידים בכירים בחיל החימוש. בתפקידו כקצין חימוש ראשי הוביל את קליטתם של טילים מונחים וכלי נשק מתקדמים בצה"ל, תוך שיתוף פעולה הדוק עם האלוף ישראל טל (טליק) בפיתוח המרכבה. לאחר שחרורו ב-1978 ניהל את חברת הנפט הלאומית, היה שותף לשיחות מול מצרים על החזרת שדות הנפט בסיני, וכיהן כמנכ"ל סולתם וסמנכ"ל בתע"ש. במקביל, לימד באוניברסיטת תל אביב ופעל כיו"ר הראשון של עמותת חיל החימוש, והותיר אחריו את בתו, פרופ' דפנה ברק-ארז, לימים שופטת בית המשפט העליון.