יחסי ישראל–רוסיה עברו תהפוכות רבות, החל מניתוק היחסים ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים ועד לחידושם באוקטובר 1991, חודשיים לפני התפרקות ברית המועצות. עם חידוש היחסים, הפך השגריר הסובייטי אלכסנדר בובין לשגריר הרוסי הראשון בישראל, ורוסיה אף תמכה בביטול החלטת האו"ם שהשוותה ציונות לגזענות. אחד הגורמים המרכזיים לקרבה הוא הקהילה דוברת הרוסית הגדולה בישראל (מעל מיליון איש), המשמשת גשר תרבותי וכלכלי, וכיום רבים מהם מחזיקים באזרחות כפולה. רוסיה ביקשה למנף את היחסים כדי לחזור למעמד בינלאומי, והשתתפה ב"קווארטט" (2002) לתיווך בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך שהיא נעזרת בניסיון הישראלי בלחימה בטרור (כמו במלחמת צ'צ'ניה). במאה ה-21 היחסים מאופיינים בשיתוף פעולה נרחב לצד טלטלות, כולל ביטול הוויזות ב-2009 והסכם מ-2023 לפתיחת שלוחת שגרירות רוסיה בירושלים, אך גם בתמיכה רוסית מתמשכת במדינות ערב ובאיראן. לסיכום, מדובר במערכת יחסים מורכבת המשלבת אינטרסים אסטרטגיים, קשרים אישיים הדוקים ופערים מדיניים.