"אלה אזכרה" הוא פיוט קינה עתיק שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמי ישראל שהוצאו להורג בידי הרומאים, ואשר מבוסס על המדרש הנודע הנושא שם זהה.
זהות מחברו אינה ידועה, אך באקרוסטיכון שבסופו חתום השם "יהודה חזק", והוא בנוי בצורה של בתים חרוזים לפי סדר האלף-בית.
הפיוט משמש בזמנים שונים לפי המסורת: בקהילות הספרדים הוא נאמר כקינה בתשעה באב, ואילו בנוסח אשכנז המזרחי הוא נאמר בסליחות שלאחר סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים.
בחלק מקהילות אשכנז המערבי נהוג לאומרו בערב ראש השנה, ובקהילות אחרות הנמנעות מאמירתו בתשעה באב משתמשים בקינות חלופיות כמו "ארזי הלבנון" (אשכנז) או "אז בבית שבינו" (תימן).
נקודת עניין מיוחדת היא הקטע "טיהר רבי ישמעאל" שבתוך הפיוט, שהפך ליצירת מופת בחזנות האירופית; הוא הולחן ובוצע לראשונה על ידי החזן הנודע זבולון קוורטין, ועד היום זוכה לגרסאות כיסוי רבות.
לבסוף, הפיוט, הפותח בפרפרזה על פסוק מספר תהילים, מהווה מבע מרכזי של אבל וזיכרון המשקף את סיפורם הטראגי של קדושי ישראל.