אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית (השנים-עשר לפי המסורת החז"לית), ובו 29 יום; שמו מקורו בתקופת גלות בבל, והוא קשור למילה האכדית "קציר" או לארמית "חיפוש", המרמזת על תשובה. זהו חודש של תשובה וסליחות לקראת הימים הנוראים, המסומל בראשי התיבות "אני לדודי ודודי לי" ובמשל החסידי "המלך בשדה", המתאר את קרבת האלוהים לעם ישראל בתקופה זו. מזלו של החודש הוא מזל בתולה, ובמהלכו חלים אירועים היסטוריים חשובים: בראש חודש אלול עלה משה להר סיני בפעם השלישית, ובכ"ה באלול נברא העולם והושלמה בניית חומת ירושלים בימי נחמיה. מנהגי החודש כוללים אמירת סליחות – הספרדים והתימנים מתחילים מראש החודש, ואילו האשכנזים רק בשבוע שלפני ראש השנה – ובהלכה נקבע כי א' באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה לפי דעת רבי מאיר. בנוסף, בתקופת התלמוד שימש אלול כאחד מ"ירחי הכלה" שבהם התכנסו תלמידי חכמים ללמוד את הלכות החגים, והוא נחשב לזמן מסוגל במיוחד לתפילה ולקרבה רוחנית.