בחירות מקדימות (פריימריז) הן תהליך פנימי במפלגות, שבו נבחרים המועמדים שיתמודדו בבחירות הכלליות לכנסת או לראשות הממשלה, והן מתקיימות במגוון שיטות: החל מהכרעה על ידי אדם יחיד (כמו יושב ראש המפלגה), דרך ועדה מסדרת מצומצמת, ועד לפריימריז פתוחים בהם כל אזרח יכול להצביע.

בישראל, בעבר נבחרו המועמדים ברוב המפלגות על ידי גופים מצומצמים, אך כיום קיימות שלוש שיטות עיקריות: בחירה בגוף נבחר (כמו מרכז המפלגה), בחירה בקרב כלל המתפקדים, ופריימריז פתוחים (שהונהגו לראשונה על ידי מפלגת "ישראל חזקה" ב-2009 ועל ידי "זהות" ב-2019). עם זאת, מפלגות כמו "ימינה", "ישראל ביתנו" ו"ש"ס" עדיין קובעות את רשימתן בדרכים אחרות, כמו החלטת יושב ראש או מועצת חכמי תורה.

השיטות השונות סובלות מבעיות כמו שחיתות והטיות, לדוגמה ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון נחשדו בקבלת תרומות בלתי חוקיות למימון פריימריז, וכן קיימת תופעת "מתפקדי הארגזים" – אנשים המתפקדים למפלגה רק כדי להשפיע על תוצאות הבחירות הפנימיות. דוגמה בולטת לשינוי שנבע מבעיות אלו היא בליכוד, שם לאחר מחלוקות בבחירות לרשימת המפלגה לכנסת ה-17 (2006), שבהן חברי המרכז העניקו מקומות גבוהים ל"טירונים" כמו משה כחלון וגלעד ארדן על חשבון שרים ותיקים, קבע יו"ר המפלגה בנימין נתניהו כי הבחירות הבאות יתקיימו בקרב כלל המתפקדים ולא רק בקרב חברי המרכז.