בחירות הן תהליך חברתי שבו הציבור מכריע על חלוקת כוח בין מועמדים, והן מהוות סמן הכרחי לדמוקרטיה כשהן חופשיות, שוות והוגנות. קיימות שיטות בחירה שונות: אזוריות מול ארציות (ישראל והולנד הן הדמוקרטיות היחידות עם בחירות ארציות-יחסיות), יחסיות מול רובניות (המשפיעות על יציבות השלטון), ואישיות מול מפלגתיות. בחירות מודרניות מתאפיינות בזכות בחירה כללית, חשאיות, חופש התמודדות ושוויון קולות, ומתקיימות בדרך כלל אחת ל-3–5 שנים. עם זאת, לא כל משטר שמקיים בחירות הוא דמוקרטיה, שכן נדרשים גם הגבלת שלטון וחילופי שלטון אפשריים. השיטה היחסית מאפשרת ייצוג רחב יותר של דעות אך עלולה לגרום לחוסר יציבות, בעוד שהרובנית מניבה יציבות אך פחות ייצוגיות.