טיל

טיל

טיל הוא עצם מונחה הנע באוויר או בחלל, המונע על ידי מנוע רקטי או סילון, ומשמש הן ככלי נשק והן לשיגור לוויינים, בעוד שרקטה היא טיל ללא מערכת הנחיה. ההיסטוריה מתחילה בסין במאה ה-11, אך הפיתוח המשמעותי היה בהודו, שם יוצרו רקטות מתכת עם טווח של 2 ק"מ כבר במאה ה-15, והשליטים חיידר עלי וטיפו סאהיב הרחיבו את חיל הרקטות לכ-5,000 איש. במערב, ויליאם קונגריב, שנפצע מאש רקטות בהודו ב-1792, פיתח את "הרקטות הקונגריביות" בייצור המוני, ששימשו להצתת קופנהגן ב-1807 ושיפרו את הדיוק באמצעות מוט ייצוב וסחרור. במאה ה-20 הניחו קונסטנטין ציולקובסקי ורוברט גודרד את היסודות לטיל המודרני, כולל טילים רב-שלביים, הנעה בדלק נוזלי והנחיה באמצעות גירוסקופ, אף שפיתוחיו של גודרד זכו להערכה בעיקר בגרמניה. במלחמת העולם השנייה ייצרה גרמניה הנאצית את הטילים הסדרתיים הראשונים: ה-V-1, טיל השיוט המונחה הראשון (מיוני 1944), וה-V-2, הטיל הבליסטי הראשון בהיסטוריה. כיום, טילים מהווים את עמוד השדרה של הלוחמה המודרנית וחקר החלל, תוך שילוב דיוק גבוה, טווחים עצומים ויכולות הנחיה מתקדמות.