מדד הפיתוח האנושי (HDI) הוא כלי השוואתי מרכזי שפותח ב-1990 על ידי הכלכלן הפקיסטני מחבוב אל-חאק בשיתוף עם אמרטיה סן, ומשמש את האו"ם (UNDP) לחלוקת מדינות למפותחות ומתפתחות. המדד מחשב שקלול של שלושה פרמטרים: תוחלת חיים, רמת השכלה (אוריינות והרשמה למוסדות חינוך) והכנסה לאומית גולמית לנפש, ובשנת 2010 עבר לנוסחה חדשה המבוססת על ממוצע הנדסי של שלושת המדדים. מגמות עולמיות מראות עלייה משמעותית במדד מ-0.48 ב-1970 ל-0.68 ב-2010, כאשר מזרח אסיה והאוקיינוס השקט הובילו בהתקדמות, ורק שלוש מדינות (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, זמביה וזימבבואה) רשמו ירידה. הדו"ח מדגיש כי ההתקדמות אינה תלויה רק בצמיחה כלכלית, וכי מדינות כמו עומאן, סין ונפאל השיגו הישגים מרשימים בתחומי החינוך והבריאות. בנוסף, נרשם צמצום של כ-20% בפער בין מדינות עניות לעשירות בין 1990 ל-2010, כפי שניכר בעליית תוחלת החיים בגמביה מ-41 ל-57 שנים. לסיכום, המדד מהווה כלי חשוב להערכת רווחה והתפתחות אנושית, ומשקף שיפור עולמי מתמשך באיכות החיים.