מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי הם מערכת ישראלית של 72 מדדים, המאורגנים בתשעה תחומים (כגון תעסוקה, בריאות, דיור, סביבה ורווחה), שנועדה לספק תמונת מצב חברתית-כלכלית-סביבתית לממשלה ולציבור. המערכת אושרה בהחלטת ממשלה בדצמבר 2012, ובעקבותיה הוקמו תשעה צוותים מקצועיים שגיבשו את המדדים, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח שנתי החל מ-2016 (ובפברואר 2021 פורסמו נתוני 2020). הרקע להקמתה נובע ממגבלות התמ"ג כמדד יחיד, שאינו משקף אי-שוויון, פעילות לא-שוקית (כמו התנדבות) או קיימות לדורות הבאים. תהליך זה הושפע מדו"ח שטיגליץ-סן-פיטוסי (2009) וממדדי ה-OECD, והוא מצטרף למגמה עולמית שבה מדינות רבות (כמו קנדה, בריטניה ובהוטן) מפתחות מדדים דומים. כך, המערכת הישראלית שואפת לאזן בין צמיחה כלכלית לבין רווחה חברתית וסביבתית, תוך השוואה בינלאומית והנגשת נתונים לציבור.