חפץ חשוד הוא מונח המתאר פריט הנמצא מחוץ להקשרו הטבעי, כגון תיק, מזוודה או קופסה נטושה, ועלול להוות סכנה כגון מטען חבלה או חומרים מסוכנים. במקרה של גילוי חפץ כזה, יש להתרחק ממנו למרחק של 50 עד 150 מטר בהתאם לסביבה (עירונית או פתוחה) ולדווח למשטרה, ורק חבלן מוסמך רשאי לטפל בו. המושג נכנס לשימוש לראשונה באוקטובר 1967, לאחר שתושבת מזרח ירושלים הניחה מטען חבלה בקולנוע "ציון" שהתגלה בעוד מועד. בשנות ה-70 וה-80 חויבו עסקים בישראל בהקמת "בורות ביטחון" (מתקנים תת-קרקעיים לקליטת חפצים חשודים) על פי חוק רישוי עסקים. כיום, הטיפול בחפצים אלו מתבצע באמצעות רובוט חבלה הנשלט מרחוק, הכולל מצלמות וזרוע צבת, והשיטה הבטוחה ביותר לנטרולם היא פיצוץ מבוקר באזור מאובטח.