משק הדלק בישראל נמצא באחריות משרד האנרגיה והתשתיות, ומאחר שהמדינה אינה בורכה במשאבי נפט, היא נשענת על יבוא נרחב של נפט גולמי ומוצריו, מה שיוצר צורך אסטרטגי בפתרונות אנרגיה חלופיים. היסודות למשק הונחו בתקופת המנדט הבריטי עם הקמת בתי הזיקוק בחיפה (1938), ולאחר קום המדינה עברה האחריות לממשלה, שהפיקה על המחירים והמרווחים. שרשרת האספקה כוללת יבואנים גדולים כמו חברת החשמל, בז"ן וחברות הדלק, אחסון במתקני תש"ן וקצא"א, וזיקוק בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. מבחינת מקורות, רוב הנפט הגולמי מגיע ממדינות ברית המועצות לשעבר, כאשר אזרבייג'ן היא הספקית העיקרית (28%), ואילו ארצות הברית מספקת את דלק המטוסים JP-8; בנוסף, במאי 2024 עצרה קולומביה את מכירת הפחם לישראל על רקע המלחמה בעזה. בשנת 2020 צרך המשק הישראלי כ-7.6 מיליון טון מוצרי דלק, כשהצרכנים העיקריים הם סולר לתחבורה ובנזין 95. מחיר הדלק נקבע על ידי משרד האנרגיה, אך המסים (בלו ומע"מ) מהווים כ-60% ממחירו, מה שהופך את המיסוי בישראל לאחד הגבוהים בעולם.