קו רוחב (Latitude) הוא קואורדינטה גאוגרפית המגדירה את מיקומה של נקודה על פני כדור הארץ מצפון או מדרום לקו המשווה, ונמדד במעלות מ-0° בקו המשווה עד 90° בקטבים. קווי הרוחב הם מעגלים דמיוניים מקבילים לקו המשווה, והמרחק בין כל שתי מעלות סמוכות הוא קבוע ועומד על כ-111 ק"מ, בניגוד לקווי האורך שמתקצרים ככל שמתקרבים לקטבים.

בין קווי הרוחב החשובים נמנים חוג הסרטן (23.5° צפון) וחוג הגדי (23.5° דרום), שביניהם השמש יכולה להיות בזניט, וכן החוגים הקוטביים (66.5° צפון ודרום) שמצפונם ומדרומם זורחת שמש חצות. ארבעת קווי רוחב אלה מחלקים את כדור הארץ לאזורי אקלים שונים, והם נובעים מנטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ בזווית של 23.5° יחסית למישור המילקה.

בעת העתיקה שימשו קווי הרוחב ככלי ניווט עיקרי בים הפתוח, שכן ניתן היה לחשב אותם על ידי מדידת זווית הגובה של כוכב הצפון או השמש באמצעות מכשירים כמו קוודראנט, אצטרולב או סקסטנט. שיטת הניווט הייתה להפליג צפונה או דרומה עד לקו הרוחב הרצוי, ואז לנוע מזרחה או מערבה לאורכו, עד שהמצאת הכרונומטר במאה ה-18 אפשרה גם חישוב מדויק של קו האורך ושינתה את פני הניווט הימי.