סמואיל מרשק (1887–1964) היה משורר, מחזאי ומתרגם רוסי-יהודי, הנחשב לאחד מגדולי יוצרי ספרות הילדים ברוסיה. הוא נודע בעיקר בזכות ספרו "המפוזר" (Вот какой рассеянный), שתורגם לעברית כ"המפוזר מכפר אז"ר" והפך לקלאסיקה אהובה בישראל. מרשק נולד בוורונז' למשפחה יהודית, ובזכות תמיכתם של מבקר הספרות ולדימיר סטאסוב, הזמר פיודור שאליאפין והסופר מקסים גורקי, הצליח לפרוץ את מגבלות "תחום המושב" ולפתח את כישרונו; בתקופת שהותו ביאלטה אף פרסם שיר אלגי לזכר בנימין זאב הרצל. בשנים 1912–1914 למד בלונדון והעמיק בספרות האנגלית, ובשנת 1911 ביקר בארץ ישראל, שם נפגש עם יצחק בן-צבי, לימים נשיא מדינת ישראל, ועם המשורר אלכסנדר בלוק שהשפיע על יצירתו. לאחר מהפכת 1917 ומלחמת האזרחים, הקים ב־1920 את תיאטרון הילדים הראשון ברוסיה הסובייטית, והיה ממייסדי הוצאות ספרי הילדים והעיתון "נובי רובינזון" שטיפחו דור חדש של סופרים. יצירתו הענפה, שכללה גם תרגומים מופתיים של שייקספיר וברנס, הותירה חותם עמוק על התרבות הרוסית ועל ילדים ברחבי העולם.