יחסי ישראל–בלארוס כוננו במלואם בשנת 1992, כאשר ישראל הייתה בין הראשונות להכיר בעצמאות בלארוס בדצמבר 1991, וכיום מתקיימות שגרירויות הדדיות במינסק ובתל אביב, עם ביטול האשרה לישראלים כבר בספטמבר 2014. היחסים ידעו עליות ומורדות, ובכלל זה סגירות זמניות של השגרירות במינסק מטעמי תקציב (2003 ו-2016), לצד מתיחות דיפלומטית חריפה ב-2007, כשנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו נקט בהתבטאות אנטישמית על יהודי בוברויסק, דבר שעורר זעם וזימון שגריר במשרד החוץ הישראלי. למרות המתיחות, נרקמו קשרים אישיים חזקים בין שר החוץ אביגדור ליברמן ללוקשנקו, כשהישג הומניטרי בולט אירע ב-2012, אז סייע ליברמן לראש המוסד לשעבר מאיר דגן לקבל תרומת כבד מצילת חיים בבלארוס. בתקופת המשבר הפוליטי בבלארוס ב-2020, נקטה ישראל בגישה דואלית: השגריר החדש אלכס גולדמן-שיימן הגיש כתב האמנה ללוקשנקו, בעוד שבמקביל נפגש השגריר בליטא עם מנהיגת האופוזיציה סבטלנה טיכאנובסקאיה והביע אמפתיה לעם הבלארוסי. לבסוף, ב-2021 הוכיחה ישראל את מחויבותה לאזרחיה, כשהתערבות דיפלומטית בראשות הנשיא יצחק הרצוג, שר החוץ יאיר לפיד וליברמן הביאה לשחרורה של הישראלית מאיה רייטין-סטול, שנעצרה בשדה תעופה בבלארוס באשמת החזקת סמים.