ברכת סליחה

ברכת "סלח לנו" היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה, הנאמרת בימי חול בין ברכת התשובה לברכת הגאולה, ומבקשת מבורא עולם מחילה על חטאי עם ישראל. הברכה מבחינה בין שני סוגי עבירות: "חטא" שהוא שוגג (בלי כוונה) ו"פשע" שהוא מרד מכוון, ומבוססת על הרעיון האלוהי שאין הוא חפץ במות החוטא אלא בחזרתו בתשובה, כפי שנאמר בספר יחזקאל. בנוסחי התפילה קיימים הבדלים בין העדות (אשכנז, ספרד, תימן וארץ ישראל), ובמנהג האשכנזים נהוג לפי השל"ה להכות על החזה באמירת המילים "חטאנו" ו"פשענו". החל מימי הגאונים נהגו לומר סליחות בתוך ברכה זו בחזרת הש"ץ בתעניות, אך רבי יוסף קארו העדיף את המנהג הארץ-ישראלי לאמרן לאחר החזרה, ובעקבותיו עברו לכך רוב הספרדים ומאז סוף המאה ה-18 גם האשכנזים במזרח אירופה. כיום נותר מנהג אמירת הסליחות בתוך הברכה רק בקהילות מערב ומרכז אירופה, שם מחליפים את הנוסח הרגיל ב"כי מוחל וסולח אתה".