"העתקי הספרים של האולם הצפוני" (בֵּייטָאנְג שׁוּצָ'או) היא אנציקלופדיה סינית עתיקה מתקופת שושלת סְווֵי, שהושלמה בשנת 610 על ידי המלומד יוּ' שְׁנָאן, ששימש כמפקח על ספריית הארמון. היא נחשבת לאחת האנציקלופדיות הכלליות הקדומות בסין, וערכה העצום נובע מכך שכ-90% מהמקורות הקדומים שעליהם התבססה אבדו מאז, מה שהופך אותה למקור ייחודי ובלעדי לחקר התקופה. היצירה המקורית כללה 173 כרכים, אך בגרסה הנפוצה כיום נותרו 19 פרקים ו-852 ערכים ב-160 כרכים, הכוללים יותר מ-21,000 ציטוטים מתוך כ-800 יצירות שונות. לאורך ההיסטוריה עברה היצירה גלגולים רבים: היא הפכה נדירה כבר בתקופת סונְג, ובתקופת מינג ערך אותה המלומד צֶ'ן יוּ'מוֹ והוסיף לה פרשנות, אם כי עריכתו נחשבה פגומה בשל תוספות מאוחרות. הגרסה הסטנדרטית המודרנית היא מהדורתו המוערת של קוֹנְג גוָאנְגְטָאו משנת 1888, שהצליח לאמת כ-18,000 מתוך 21,000 הפסקאות. היצירה נכללה באוסף הקיסרי "כלל הספרים של ארבעת האוצרות", שימשה את הסופר לוּ שׂוּ'ן במחקריו, והודפסה מחדש בטאיוואן ובסין במהלך המאה ה-20.