ישראל אהרוני (אהרונוביץ') (1882–1946) היה זואולוג חלוץ, מראשוני חוקרי עולם החי בארץ ישראל ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נולד בליטא, התייתם מהוריו בילדותו, וברח לפראג שם רכש את השכלתו בזואולוגיה ובפילולוגיה שמית, לפני שעלה לארץ ישראל ב-1901. בין הישגיו המדעיים הבולטים: גילוי מינים חדשים למדע, הבאת האוגר הזהוב למערב (שהפך לחיית מעבדה פופולרית), והשתתפות בציד הפרטים האחרונים של הדוב החום הסורי בהר החרמון ב-1917. את מסעותיו והרפתקאותיו תיאר בספרו המפורסם "זכרונות זואולוג עברי", ובתו בת-שבע המשיכה את דרכו כזואולוגית. מעניין לציין כי הסופר ש"י עגנון טען שדמות "ארזף" ברומן "תמול שלשום" מבוססת עליו, אם כי עגנון לא אישר זאת במפורש. אהרוני נפטר בירושלים ב-1946 ונקבר בהר הזיתים; לאחר שנהרס קברו בתקופת ירושלים המחולקת, לוקטו עצמותיו ונקברו מחדש בקבר אחים, וכיום קרויים על שמו רחובות בירושלים וברחובות.