עבדאללה בן מחמד אל-מנצור (712–775), הידוע בכוניה אבו ג'עפר, היה הח'ליף השני של בית עבאס, ושלט בין השנים 754–775 לאחר שירש את אחיו א-ספאח. כדי לבסס את שלטונו, הוא חיסל את המצביא החזק אבו מוסלם ב-755, ובכך הבטיח את השליטה העבאסית באזור איראן. בתקופתו גבר התסכול השיעי, והוא דיכא מרידות שונות, כולל מרד של מוחמד א-נפס א-זכייה ב-762. אחד מהישגיו המרכזיים היה ייסוד העיר בגדאד ב-1 באוגוסט 762, והקמת בית אלחכמה – ספרייה ומרכז מחקר שהפכו למוקד תור הזהב האסלאמי. הוא עודד סובלנות תרבותית ופרסית, והכפיל את שיעור המוסלמים באימפריה. אל-מנצור גם יצר קשרים דיפלומטיים עם הממלכה הפרנקית, ונפטר ב-775 בדרכו למכה, כשהוא מוריש את השלטון לבנו אל-מהדי.