שפעת היא מחלה זיהומית ויראלית הפוגעת בדרכי הנשימה, הנגרמת על ידי נגיפי RNA ממשפחת ה-Orthomyxoviridae, כאשר הסוגים A ו-B גורמים לתחלואה עונתית בחורף, ואילו סוג A מסוכן במיוחד בשל יכולתו לעבור מוטציות מהירות ולהדביק בעלי חיים, מה שעלול להוביל למגפות עולמיות (פנדמיות). התסמינים האופייניים כוללים חום גבוה, כאבי שרירים, שיעול ועייפות, והסיבוך המסוכן ביותר הוא דלקת ריאות העלולה להיות קטלנית בעיקר לקשישים, ילדים קטנים ומדוכאי חיסון; חשוב להבדיל בינה לבין הצטננות קלה יותר, דבר הדורש בדיקות רפואיות. הנגיף מועבר בעיקר באמצעות טיפות רוק בעת התעטשות או במגע עם הפרשות של חיות נגועות, ומקור השם "שפעת" הוא מהמילה הלטינית influentia ("השפעה"), בעקבות אמונה רווחת במאה ה-18 שהמחלה נגרמה מהשפעה אסטרולוגית או מהקור. קיים חיסון שנתי (טריוולנטי) המותאם לזנים הדומיננטיים הצפויים, ומומלץ במיוחד לקבוצות סיכון; מדי שנה חולים בשפעת כ-10-20% מהאוכלוסייה, ובארצות הברית לבדה מתים כ-36,000 איש מסיבוכיה. היפוקרטס תיאר את התסמינים כבר לפני 2,400 שנה, ובמהלך המאה ה-20 התרחשו שלוש פנדמיות עולמיות, כאשר כיום קיים חשש מפני שפעת העופות הקטלנית שהתגלתה באסיה בשנות ה-90, אם כי היא עדיין אינה עוברת מאדם לאדם.