מדד המחירים לצרכן הוא מדד סטטיסטי המודד את השתנות מחיריהם של סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הצרכנים, ומשמש אינדיקטור מרכזי לאינפלציה או דפלציה במשק. המדד מחושב באמצעות קביעת "תקופת בסיס" שרירותית (בדרך כלל 100 נקודות), והשינוי היחסי בערכו משקף את אחוז השינוי בעלות הסל, כך שלעלייה מ-100 ל-110 משמעות זהה לעלייה מ-200 ל-220. חישוב המדד כרוך באתגרים מתודולוגיים, כגון קביעת הסל המשתנה, טיפול במוצרים חדשים ושינויי איכות, ואלה נפתרים באמצעות עדכון תקופתי של הסל ושרשור סדרות מדדים. בישראל, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את המדד מדי חודש ב-15 לחודש בשעה 18:30 (או ב-14:00 אם חל בערב חג), והוא משמש להצמדת תשלומים כמו משכנתאות, דמי מזונות ואגרות חוב, וכן לחישוב תוספת יוקר לשכירים. בנוסף, המדד משמש אמצעי למעקב אחר ההתפתחויות הכלכליות במשק, כאשר עלייה בו מצביעה על אינפלציה וירידה מצביעה על דפלציה.