כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ניידת שפותחה על ידי חברת רפאל בסיוע כלכלי אמריקאי, ונועדה ליירט רקטות קצרות טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת, שהפכה למבצעית במרץ 2011, פועלת באמצעות מכ"ם המזהה שיגורים, מערכת בקרה המחשבת את נקודת הפגיעה, וטילי "טמי"ר" המשוגרים רק נגד איומים המסכנים שטחים מיושבים, תוך הגנה על שטח של עד 150 קמ"ר. היא הוכיחה עצמה כאחת ממערכות ההגנה האפקטיביות בהיסטוריה, עם שיעורי יירוט שעלו מ-75% בשנה הראשונה ל-97% במבצע "עלות השחר", וצמצמה את הפגיעה בשטחים בנויים ל-4% בלבד. המערכת מילאה תפקיד מכריע במבצעים כמו "עמוד ענן", "צוק איתן" ו"חרבות ברזל", ובשנת 2017 נוספה לה יכולת יירוט פצצות מרגמה, וכן פותחה גרסה ימית (C-Dome) המותקנת על ספינות סער 6. בזכות הצלחתה, זכו מפתחיה בפרס ביטחון ישראל, והשם "כיפת ברזל" הפך לסמל בינלאומי לחדשנות טכנולוגית ולפתרון קסם נגד איומים.