שיטפון הוא עלייה זמנית של מפלס המים בנחל או נהר, הנגרמת לרוב מגשמים חזקים, פריצת סכרים או הפשרת שלגים, ובישראל הוא נפוץ במיוחד בנחלי המדבר היבשים (כמו בנגב ובערבה), שם הוא מופיע כשיטפון בזק. בעוד שבמדבר מספיקים כ-10 מ"מ גשם בלבד כדי לגרום להצפות (כמו באילת), באזור הים-תיכוני נדרשת ספיגת קרקע משמעותית (כ-250 מ"מ בגולן) לפני שמתרחשת זרימה שיטפונית, ולעיתים הנחלים עולים על גדותיהם וחוסמים תשתיות כמו נתיבי איילון. שינויי האקלים צפויים לקצר את עונת הגשמים אך להגביר את עוצמתם, מה שיוביל לעלייה בשכיחות השיטפונות, כפי שנראה בשיטפון הקיצוני בספרד באוקטובר 2024 שבו ירדו כ-770 מ"מ גשם תוך שעות ספורות. בהיסטוריה, השיטפון הקטלני ביותר היה של הנהר הצהוב בסין ב-1931, שבו נהרגו בין 800 אלף ל-4 מיליון בני אדם, ואילו בישראל נמדד שיא עוצמה של 240 מ"מ גשם בשעתיים וחצי בוואדי עארה באפריל 2006. אירועים בולטים נוספים כוללים את הצפת פירנצה ב-1966 שפגעה ביצירות אמנות יקרות ערך, ואת הוריקן קתרינה ב-2005 שהציף את ניו אורלינס בעקבות כשל במערכת הסכרים. גם באוסטרליה, סדרת שיטפונות בקווינסלנד ובבריזבן (2010–2011) גרמה לעשרות הרוגים ולנזק כלכלי של מיליארדי דולרים, מה שממחיש את ההשפעה ההרסנית הגלובלית של תופעת השיטפונות.