הרפובליקה של ונציה הייתה אחת הרפובליקות העתיקות והמשפיעות בהיסטוריה, שהתקיימה למעלה מאלף שנים (מהמאה ה-7 ועד 1797) לאורך צפון מזרח איטליה, וזכתה לכינוי "סרניסימה" (השלווה ביותר) בזכות יציבותה הפוליטית יוצאת הדופן. היא נוסדה על ידי תושבי הלגונה שהתאגדו להגנה הדדית מפני פלישות, ובראשה עמדו מנהיגים שנקראו דוג'ה – הראשון שבהם, פאולו לוצ'יו אנאפסטו, נבחר כבר ב-697, ובית הבירה הועבר לריאלטו (בערך ב-810) שם התפתחה העיר המוכרת כיום.

אחד הרגעים המכוננים בתולדותיה היה ב-828, כאשר שרידי מרקוס המבשר הובאו לוונציה והוא הוכרז כקדוש המגן של העיר, בעוד הרפובליקה החלה לבנות עוצמה צבאית ולנהל מערכות נגד שודדי ים כדי להבטיח את שליטתה בים האדריאטי. במאות ה-11 עד ה-13 התעשרה ונציה בזכות שליטתה בסחר בין אירופה ללבנט, והרחיבה את שלטונה תוך שבירת התלות באימפריה הביזנטית. אחד המנהגים המפורסמים והסמליים ביותר הוא "טקס נישואי הים", שנוצר בסביבות שנת 1000 וקיבל ב-1177 נופך דתי מהאפיפיור אלכסנדר השלישי, שבו הדוג'ה זורק טבעת לים כהצהרה על שליטה נצחית. הרפובליקה, שנחשבה יציבה ומשגשגת, הגיעה לקיצה עם כיבושה על ידי נפוליאון ב-1797, לאחר תקופה ארוכה של שלטון שהותיר חותם עמוק על ההיסטוריה האירופית והים התיכון.