מאסר עולם הוא העונש החמור ביותר ברוב המדינות (לאחר עונש מוות), המוטל על עבירות כמו רצח ובגידה, ולמעשה נקצב לעיתים קרובות לתקופה מוגדרת. בישראל, מאסר עולם הוא עונש חובה לרצח בנסיבות מחמירות, ובמשך שנים נהגו הנשיאים לקצוב אותו לכ-25 שנה, אך הנשיא עזר ויצמן התנגד לכך, מה שהוביל ב-2001 לתיקון חוק שהקים ועדת שחרורים ממליצה לנשיא. הוועדה קובעת כיום רף מינימום של 30 שנה (ולא לפני 7 שנות מאסר), ובמקרים חמורים כמו רצח ראש הממשלה לא ממליצה על קציבה כלל. בית המשפט העליון הדגיש כי לאסיר עולם אין זכות לדרוש קיצור עונשו, וכי חירותו נשללת עד אחרון ימיו אלא אם הנשיא יחל לחון אותו. בפועל, מאסרי עולם של מחבלים קוצרו פעמים רבות בעסקאות חילופי שבויים, כמו בעסקת שליט ששחררה 477 אסירים עם מאסר עולם, בהם סמיר קונטאר. בארצות הברית, מאסר עולם פדרלי (מאז 1987) פירושו מאסר לכל החיים ללא שחרור מוקדם, בעוד שבמדינות רבות קיימים חוקי "שלוש הפסילות" ושחרורים מוקדמים לאחר עשר שנים.